איפשהו באזור ספטמבר תתחיל עונת הפריביוז, אנחנו נעבור קבוצה קבוצה וננתח מי התחזקה ומי נחלשה, מי תצליח ומי תיכשל (וניכשל כמובן בניחושים בעצמינו), ננתח לאיזה כיוונים הליגה הולכת, איזה סוג כדורסל נראה השנה, מי המפתחות להצלחות של הקבוצות, אחרי מי כדאי לעקוב, מי נמצא תחת מבחן ועוד שאלות רבות ומרתקות.

אבל דבר אחד ברור כבר עכשיו, עוד לפני שהסגלים הושלמו, כל השחקנים החופשיים מצאו בית וכל הטריידים הגדולים נסגרו והוכרעו: זאת תהיה העונה המרתקת ביותר לעקוב אחרי ה-NBA מאשר פרישתו השנייה (מתוך 3) של מייקל ג'ורדן.

נתחיל מלהגדיר למה אני מתכוון בעונה המרתקת ביותר.

אני מתכוון לעונה שבה יש הכי הרבה משחקים, ויותר מדוייק, הכי הרבה ערבי כדורסל, שיגרמו לנו לרצות להישאר ערים ולצפות במשחקים בזמן שהם מתפתחים: קליבלנד התחברה? מיאמי כבר במאזן חיובי? סן אנטוניו מצליחה להיות דומיננטית כמו בשנה שעברה למרות שכולם הזדקנו בשנה? איך נראת שיקאגו החדשה? ניו אורלינס ושארלוט מצליחות לעשות קפיצת מדרגה עם הסגל המבטיח שלהן? האם אינדיאנה מתרסקת כצפוי? ופיניקס? הם עדיין מלהיבים? כמעט שכחתי לבדוק איך מיניסוטה פוסט לאב נראת, ואוקלהומה וקליפרס? הם עדיין שתיים משלושת האלפא דוגס של המערב?

עונה שבה יהיו הכי הרבה ערבים שיריצו אותנו בבוקר אל האתר כדי לקרוא לא רק את התוצאות אלא גם מי קלע כמה, ורגע בעצם על כמה אחוזים מהשלוש מייק מילר וג'יימס ג'ונס עומדים השנה? ומה מצב הפציעה של רוז? הקו הקידמי של שיקאגו דורס את המזרח? אולדרידג' כבר נראה כמו קונטנדור MVP של ממש? ואיך היברט נראה בלי סטיבנסון וג'ורג'? ומה עם כספי ומקל? ומה יחס הנצחונות בין מזרח למערב? המערב עדיין מחזיק ביתרון אדיר או שקליבלנד עוזרת לצמצם אותו? ותפתח תפתח רגע את טבלת המעקב אחרי הרוקיז במחזור הרוקיז המדובר ביותר ב-30 השנים האחרונות, וויגינס עדיין מוביל?

ולמה דווקא העונה הזאת? ולמה דווקא מהעונה שאחרי הפרישה השנייה של אלוהים?

כי אחרי הפרישה השנייה של אלוהים כל הליגה נפתחה ברגע, הכל עף לכל עבר, זאת הייתה עונת השביתה, ולפני העונה לאף אחד לא היה ברור לאן בדיוק כל העסק ילך. הרבה דיברו על הלייקרס, יוטה הייתה עדיין בשיחה, אבל מי שעשתה את זה הייתה דווקא סן אנטוניו, ודווקא על ניו יורק המשוגעת של ספריוול ולארי ג'ונסון.

מאז בכל גמר הייתה לפחות קבוצה אחת שהייתה מאוד מאוד צפויה. יותר מזה, הלייקרס הספרס או ההיט היו בכל אחד מהגמרים מאז!

והשנה?

לפתע פתאום הכל, אבל הכל פתוח.

קחו את המערב? תגידו לי מי לוקחת אותו השנה הא? לספרס באמת יש רגליים לעוד ריצה? הרי ברור לכולנו שבשנה שעברה הרבה מהאנרגיות באו מההפסד הכואב של לפני שנתיים, עכשיו אחרי זכייה נוספת עוד יש להם את זה? אולי אוקלהומה? אבל היא לא התחזקה בכלל, האם היא מספיק טובה? אולי הקליפרס, איזה סיפור זה יהיה הא? אחרי המכירה של הקבוצה והשערוריה עם הבעלים הקודם, ועם הלוב סיטי? ועם יד על הלב, אתם יכולים לגמרי לפסול את האפשרות שזאת תהיה דווקא פורטלנד? הרי בשנה שעברה היא כבר עשתה חצי גמר מערב והשנה היא בשלה יותר. ומה עם גולדן סטייט של הספלאש בראדרס, אולי השנה תהיה השנה שלהם עם מאמן חדש ומבטיח? ואולי דאלאס שנראה שהתחזקה בצורה הכי נכונה במערב?

וזה לא רק הריצה לאליפות, תחשבו על מאבק האימים על המקום בפליאוף שיגרום לשנה שעברה להיראות כמו אימון קרב מגע קליל בבט"ר של ג'ובניקים. תחשבו על כל הקבוצות שדיברנו עליהן ותוסיפו את יוסטון עם שני סופרסטארים, את פיניקס הצעירה והמלהיבה של השנה שעברה, את ממפיס הקשוחה, את ניו אורלינס שחייבת סוף סוף להתפוצץ עם הכישרון האדיר שיש לה (דיוויס ואשיק מתחת לסל? אלוהים). שכחתי מישהו?

ובמזרח? וואו אי אפשר לזהות אותו בכלל. מיאמי עדיין בתמונה? אולי באמת עם דנג מקרוברטס וגריינג'ר ועם קפיצת מדרגה של בוש הם יוכלו עדיין להיות רלבנטיים? ושיקאגו ברור שרלבנטיים עם החיזוק של גאסול, ועם רוז בריא, בטח שרלבנטיים, זאת השנה שלהם, לא? וקליבלנד עכשיו עם לברון, כנראה שגם עם לאב, וואו וואו איזה קבוצה יש לדיוויד. טורונטו יכולים לעשות עוד צעד קדימה? ברוקלין עדיין קבוצה רלבנטית למאבקי הפלייאוף בכלל? ואינדיאנה? בלי שניים מהכוכבים שלהם האם הכיוון הוא טאנקינג? ובניו יורק אף פעם לא משעמם, עם צמד הג'קסונים כרמלו מסוגל לחזור לפלייאוף?

בקיצור, הכל פתוח לגמרי גם במזרח וגם במערב לפחות 3 קבוצות בכל אזור שרואות עצמן כמועמדות לגיטימיות, אף אזור לא סגור מראש, אף מקום בפלייאוף לא מובטח, המון שינויים שהופכים כל משחק לסימן שאלה גדול ומרתק, ועד שנגיע לפגרת האולסטאר באמת שלא נדע כלום.

כבר אי אפשר לחכות.